<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ש"כ</h1>
<h2>דף כט:</h2>
בגדי עניים לעניים בגדי עשירים לעשירים וכו'. לא כפיר' רבינו שלמה שמפרש בשלש על שלש דשלש על שלוש מטמא בין בעניים בין בעשירי' דהא מקרא מפקי' לה בפר' במה מדליקין. דתניא בגד אין לי אלא בגד שלש על שלש מנין ת"ל והבגד ואימ' לרבות שלשה על שלשה ולאו קל וחומר הוא השתא שתי וערב מטמא שלשה על שלשה לא כל שכן אי הכי שלש על שלש נמי (ליתן) [ליתי] בקל וחומר לא שלשה על שלשה דחזי בין לעניים בין לעשירים אתי בקל וחומר שלש על שלש דלעניים הוא דחזי ולעשירים לא חזי לא (אזכי) [אתי] בקל וחומר. הרי לך דמרבי להו קרא לעשירים כמו לעניים. דאי לעניים לא איצטריך כמו שלא איצטריך לשלשה על שלשה. ועוד ראיה לדבר כמה משניות שנשנו סתם ולא חלקו בין לעניים בין לעשירים. במסכת (כלאים) [כלים] פרק (כ"ח) [כ"ז מ"ב] הבגד מטמא משום שלשה על שלשה למדרס ומשום שלש על שלש לטומאת מת. שלשה על שלשה שנחלק טהור מן המדרס וטמא מגע טמא (מת) [מדרס]. ר' שמעון אומר שוין שלשה על שלשה [באשפות] לשלש על שלש בבית. שלש על שלש שאבדה ממנו חוט אחד או שנמצא בו קשר או שני חוטין [מתאימין] טהורה. שלש על שלש שהשליכה לאשפה טהורה. שלש על שלש שאמרו חוץ מן המלל דברי ר' שמעון וחכמים אומרי' שלש על שלש מכוונות. אלא האי דאיכא חילוק בין בגדי עניים לעשירים היינו (לכדתניא) [לכדתנן] בגדי עניים אע"פ שאין בהן שלשה על שלשה (הא) [הרי] אלו טמאין מדרס. ועוד ראיה ממסכת זבחים דאמר ריש לקיש מעיל שניטמא נכנס פחות משלש וכו'. וקא פריך מתיב רב אדא בר אהבה העבין והרכין אין בהן משום שלש על שלש. מדקפריך הכי ולא פריך והא גבי עשירים אינן מטמאי' בשלש מכלל דבגדי עשירים יש בהן משום שלש על שלש ואע"פ ששלש על שלש לא חזו אלא לעניים טמאין הן אפי' לעשירים. ולהכי איצטריך קרא דלא ליתן בקל וחומר (ולעניים) [אבל לענין] טומאה אין חילוק. והא דאמרי' בפר' לא יחפור [ב"ב כ' ע"א] עשבים שתלשן והניחן בחלון או שעלו מאליהן ומטלניות שאין בהן שלש על שלש [ממעטין בחלון ומקשי מטלניות שאין בהן שלש על שלש] חזו לעניים פי' לא מבטל להו ולא חייצי אבל משום דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה לא פריך. דודאי טומאה לא מקבלי. והיינו (דאמרי') [דאמר] אביי פ"א דסוכה מטלניות שאין בהן שלש על שלש דלא חזו לא לעניים ולא לעשירים אע"פ דלא מקבלי טומאה אין מסככין בהן דאי מקבלי טומאה פשיטא דמתני' היא. דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים דסוכה פי' דלא מקבלי טומאה. הא חזו לעניים דלא יחפור לאו לענין טומאה אלא דלא מבטל ליה כדמוכחא שמעתא.
